#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד. א 'היו לפניו מיני אוכלין בורר ואוכל בורר ומניח ולא יברור ואם בירר חייב חטאת' מאי קאמר (5)?	"עולא אמר בורר ואוכל ובורר ומניח לבו ביום, ולמחר לא יברור, ואם ברר חייב חטאת.<p dir=""rtl"">מתקיף ליה רב חסדא וכי מותר לאפות לבו ביום, ולכן מפרש בורר פחות מכשיעור, וכשיעור לא יברור, ואם ברר חייב.</p><p dir=""rtl"">מתקיף ליה רב יוסף וכי מותר לאפות פחות מכשיעור, ולכן פי’ בורר ואוכל ומניח ביד, ולא יברור בקנון ותמחוי, ואם ברר פטור, ובנפה וכברה לא יברור, ואם ברר חייב.</p><p dir=""rtl"">מתקיף ליה רב המנונא שלא מוזכר קנון ותמחוי, ולכן מבאר בורר אוכל מתוך פסולת, ולא פסולת מתוך אוכל.</p><p dir=""rtl"">מתקיף ליה אביי מידי אוכל מתוך פסולת קתני, ולכן ביאר בורר ומניח לאלתר, אבל לבו ביום לא יברור, ואם ברר חיב, ואמר רבא שפיר אמר נחמני.</p>"	שבת עד.		שביעי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד. ב היו לפניו שני מיני אוכלים ובירר ואכל או הניח, האם חייב בנפה וכברה, בקנון ותמחוי?	בנפה וכברה - ודאי חייב. בקנון ותמחוי - רב אשי פטר ור' ירמיה מדפתי חייב (ויל&quot;ע דיתכן דלכו&quot;ע פטור אבל אסור ע' בסוגיא).	שבת עד.		שביעי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד. ג הבורר תורמוסים מתוך פסולת שלהם האם חייב ומדוע?	חזקיה אמר שחייב, ואין לומר מפני שסובר שאוכל מתוך פסולת אסור, אלא כיון שתורמוסים שלקי ליה שבעא זימני ואי לא שקלי ליה מסרח, כפסולת מתוך אוכל דמי.	שבת עד.		שביעי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עד: א מי שפרים סילקא, סלית סילתא, שדא סיכתא לאתונא, ארתח כופרא, משום מה חייב?<p dir=""rtl"">וכמה חטאות חייב מי שעושה חבית, תנור, חלתא?</p>"	"פרים סלקא וסלית סילתא (חותך עצים דק) חייב משום טוחן ואי קפיד אמישכא {בסילתא} חייב גם משום מחתך.<p dir=""rtl"">שדא סיכתא לאתונא חייב משום מבשל, אף שמתכון לשרורי מנא, כיון שבתחילה מרפי רפי חייב. ארתח כופרא חייב משום מבשל, ואף שחוזר ומתקשה.</p><p dir=""rtl"">העושה חבית חייב שבע חטאות, תנור שמונה, חלתא אחת עשרה ואי חיטא לפומי שלוש עשרה חטאות.</p>"	שבת עד:		שביעי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עד: ב הטווה צמר על גבי העיזים האם חייב וכמה?<p dir=""rtl"">ומשום מה חייב התולש את הכנף והקטמו והמורטו?</p>"	"טווה על גבי העיזים רבה בר בר חנה א&quot;ר יוחנן שחייב ג' גוזז מנפץ וטווה, ורב כהנא אמר שאין הדרך בכך ולכן פטור, ואף שבמשכן עשו כן זו היתה חכמה יתירה.<p dir=""rtl"">התולש את הכנף - חייב משום גוזז, קוטם - משום מחתך, ממרט - משום ממחק.</p>"	שבת עד:		שביעי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד: ג קושר, מתיר, קורע, היכן היה במשכן?	"קושר - אביי אמר שכן קושרי יריעות קושרים, והקשה רבא שמתיר לפי זה לא מצאנו, שאין לומר שאם נעשו שני קשרים אחד ליד השני מתירים וקושרים עוד חוט שאפי’ לפני מלך בש&quot;ו אין עושים כן, ולכן ביאר שכן צדי חילזון צדים ומתירים.<p dir=""rtl"">קורע - יריעה שנפל בה דרנא קורעים בה ותופרים אותה.</p>"	שבת עד:		שביעי
